תקציר: מאז הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 משמש המונח "ירידה" לציון הגירתם של ישראלים, ובפרט יהודים, למדינות אחרות. תופעת הירידה טבועה בדנ"א היהודי עוד מתקופת האבות. כיום, מתגוררים כמיליון ישראלים ובני משפחותיהם מחוץ לישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הירידה מהארץ, שורשיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
עודכן ב- 8 בינואר 2025
מאז הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 משמש המונח "ירידה" לציון הגירתם של ישראלים, ובפרט יהודים, למדינות אחרות. 'ירידה' היא המושג ההופכי למושג: 'עליה'. שני המושגים נטבעו בהשפעת הציונות, הרואה בעליה לארץ ישראל ערך נעלה; ובירידה ממנה, נטישה של החלום הציוני (ויקיפדיה: ירידה מארץ ישראל). זכורים לנו בהקשר זה דבריו של יצחק רבין על היורדים ב- 1976: "נפולת של נמושות"...
תופעת הירידה וחיבת הגולה טבועה בדנ"א היהודי עוד מתקופת האבות: ירידת אברהם למצרים, ירידת אברהם לגרר, ירידת יצחק לגרר וירידת יעקב למצרים. כיום, מתגוררים כמיליון ישראלים ובני משפחותיהם מחוץ לישראל. התפוצה הגדולה ביותר היא בארצות הברית. קהילות יורדים גדולות יש גם בקנדה, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, צרפת, הולנד ורוסיה; וכיום מתפתחות קהילות חדשות בפורטוגל, ביוון, בקפריסין ועוד (ויקיפדיה: ירידה מארץ ישראל).
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הירידה מהארץ, שורשיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:
אוספי מאמרים רלוונטיים נוספים
- אוסף המאמרים על 'פרשת ויחי'.
- אוסף המאמרים אודות פורים.
- אוסף המאמרים על פרשת ויגש.
- אוסף המאמרים על פרשת וישלח.
- אוסף המאמרים על פרשת תולדות.
- אוסף המאמרים על מגילת רות.
גרשון הכהן
.
.
.
.
.
יונתן ויינברג
.
.
.
.
פנחס יחזקאלי
.
.
.
.
דוד א' פרנקל
- דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת וייגש;
- דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת וישלח;
- דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת תולדות;
- דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת ויחי;
- דוד א' פרנקל: אברהם – הציוני הראשון… הרהורים על פרשת חיי שרה.
- דוד א' פרנקל: מגילת אסתר וחג הפורים – חיבת הגולה במקום אהבת ציון.
.
.
.
נספח 1: נוהגים בכביש הציוני בניגוד לכיוון התנועה?
כותב קלמן ליבסקינד: "מי שיורד מהארץ צריך לדעת שהוא נוהג בכביש הציוני נגד כיוון התנועה" האמנם?
בעולם מורכב הכל בהקשר ובין שני גורמים יש לפחות 4 אפשרויות. היו תקופות שירידה מהארץ הייתה בעייתית, ואנשים עשו זאת בצנעה. היום, אנחנו עומדים בתקופה של חילופי אליטות, שמתאפיינת בכל העולם בעזיבת חלק מהאליטה הישנה.
זהו תהליך טבעי. האנשים הללו אינם נוסעים נגד כיוון התנועה, כיוון שהם כבר מזמן כבר אינם בכביש הציוני, ומי שאיננו ציוני וסבור שמדינה קיימת רק כדי לספק לו את צרכיו, התנתק מזמן מהסיפור הציוני ונכון לו לעזוב. חלק יצא, 'יטעם', ויחזור בכוחות מחודשים. חלק יטמע במקומות אחרים, ונשאר רק לאחל לו שאף אחד במדינתו החדשה לא יזכיר לו - כמו פעם, בדרך הקשה - את יהדותו.
נספח 2: על יורדים וירידה מהארץ
ירידה מהארץ היא חלק טבעי מחיי עם ישראל בארצו. המקורות שלנו רצופים בספורי ירידה מהארץ ושיבה אליה. יעידו על כך פרשת השבוע - פרשת ויחי, כמו גם פרשות וייגש, וישלח ותולדות, וגם מגילת אסתר ומגילת רות. בפרשת ויחי, חשוב היה עבור יעקב להיקבר בארצו, ולחייב את ילדיו - היורדים ממנה - שיביאו אותו בה לקבורה. בכך, הזכיר להם כי מצרים אינה ארצם, כי גם בגולה הטובה ביותר מגיע רגע ההיפוך. לכן, עליהם לחזור לארצם ולהתיישב בה. לכן, מי ששורשיו נותקו, מי שרע לו ומרגיש קושי לחיות פה, רק טבעי הוא שיעזוב.
אבל מה קורה כשהאליטה המובילה מנותקת? היא מנהיגה בהיעדר 'תחושת אין ברירה', כי לה - בניגוד לעמה - תמיד יש ברירה. אז, היא מובילה את עמה לאבדון. כך יכולה האליטה ושלוחותיה במינהל הציבורי, להתייחס מעל לשנה למלחמה קיומית של עמה, כאילו היא מהאו"ם (במקרה הטוב); ולהרעיף רוב חמלה על האויב ואפילו לא מעט על האליטה המתחרה, שהרוותה בדמה את האדמה במלחמה הזו, ובסיומה תתבע בצדק ובדין את הבכורה!
ההתנהגות הזו שרפה את הגשרים של האליטה המקרטעת הזו עם עמה, ומוטב לה להבין את המצב ולבחור בשתי דרכים אלטרנטיביות ברמה הפרטנית: הסתגלות ושותפות מלאה בהובלה, לאלה שמסוגלים - תוך הצלת העוצמה שניתן להציל ועמידה על הקווים האדומים מבחינתה, שעוד ניתן לעמוד עליהם - וטיסה נעימה לאלה שלא!
רק שבעלי עוצמה אינם מוותרים עליה מרצון. לכן הפיצוץ בלתי נמנע. לאחריו תיוותרנה אותן שתי אופציות: הסתגלות - והפעם למצב נטול עוצמה כמעט - או טיסה נעימה.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: עופר בורין: תחילתו של עם | ייצור ידע